בראשית הקשר עם בן זוגי, שוחחתי עם חברה ואמרתי לה שאני מחפשת את המשהו הזה שעכשיו מושך אותי וישגע אותי במשך הזמן. חברתי, בהיותה נשמה מופלאה, ענתה לי "תפסיקי לחפש, אולי הפעם אין כזה". טוב, אז ברור שעם הזמן מצאתי…
אין זה סוד שבראשיתו של קשר זוגי אנחנו נמשכים לכל מה ששונה, אחר, מפתיע, מסעיר בבן הזוג שלנו. זה גם לא סוד כזה גדול שקיימת סבירות גדולה שבדיוק אותן תכונות, דפוסים והרגלים יהיו אלו שיאבדו מהאטרקטיביות שלהם ויוציאו אותנו מהכלים עם חלוף השנים.
כאן מגיע האתגר להמשיך ולראות את האחר, בן הזוג או כל אדם שיש לנו אינטראקציה איתו, כבעל רצון ובחירה חופשית ולא כמי שאינו ממלא את הצרכים/הציפיות שלנו ובא להרגיז, לעצבן ולהטריד אותנו.
אז איך עושים את זה? איך ממשיכים את הדיאלוג עם האחר הכל-כך שונה?
משיגים מראה!
הסבר:
השלם מורכב מהפכים – תכונות חיוביות ותכונות שליליות.
מילדות אנו מורגלים לטפח את התכונות החיוביות אשר מזכות אותנו בחיזוקים ותגובות חיוביות מהסביבה ובעיקר מההורים.
התכונות החיוביות נמצאות בחלק המואר בתודעה שלנו – בו אנו מתגאים ואותו אנו מיחצנ"ים.
התכונות השליליות – נמצאות בחדר החושך ומייצגות את "האחר" שבתוכי.
כשאנו פוגשים את האחר החיצוני שמחזיק חלקים מחדר החושך שלנו, אנו מגיבים בכעס, הסתייגות, עויינות.
היכולת לראות את תכונות האחר בתוכנו, משחררת אותנו מכעסים, מאפשרת הכלה וקבלת האחר, ומאפשרת לנו לראות את הבחירות שאנו עושים בשימוש בתכונות ובדפוסי התנהגות.
חוק המראות הוא כלי מרתק המחייב התבוננות עצמית מעמיקה ומעצימה.
זהו למעשה הבסיס לחוויה הדיאלוגית מתוך ההבנה כי על מנת ליצור דיאלוג טוב יותר עם עצמי ועם האחר, קריטי עבורי להקשיב לאחר שמולי ולפגוש אותו בתוכי.
זיכרו – "הפוסל במומו פוסל".