נשמע פשוט, נכון? אז זהו, שלא.
לא פשוט, כאשר כל אחד מהחלקים הוא עולם ומלואו ומורכב עצמו מעשרות ומאות חלקיקים משלו, חלקם דומים לאלו של האחרים וחלקם שונים מרחק אלף שנות אור.
לא פשוט, כאשר מדובר במשפחה "מורכבת", כזאת שמורכבת מבן זוג וילדיו, בת זוג וילדיה ולפעמים גם כלב (או שניים).
הפרטים הטכניים, לרוב פתירים, רכב גדול, בית שמאפשר מרחב פרטי וסירים גדולים יותר.
האתגר האמיתי הוא במציאת הדבק שיחבר את החלקים האלה, דבק קסמים שמאפשר חיבור ולעיתים מאפשר גם לחוד, מבלי לשכוח את הביחד.
במשפחות מורכבות, סביר יהיה להניח, שכל רכיב (הורה וילדיו) מגיע עם סט ערכים משלו, שיטת חינוך אחרת, רקע שונה, חוויות שונות.
הבסיס המאפשר חיים במשפחה מורכבת הוא מערכת היחסים בין בני הזוג.
בכל משפחה מערכת היחסים בין ההורים מהווה מודל ומדד לאיכות היחסים והתקשורת בתוך המשפחה. "חזית אחידה" ותקשורת מכבדת הן מאבני יסוד בחינוך ובגידול ילדים.
במשפחה מורכבת האתגר גדול שבעתיים.
מערכת היחסים שפיתחו בני הזוג במהלך תקופת ההיכרות שלהם, נדרשת לעבור סדרה של קפיצות מדרגה ומבחנים כאשר מצטרפים הילדים שלו/שלה, הילדים שלך ואיתם המשפחות הגרעיניות שלכם ושל הילדים.
איך מפתחים שפה משותפת?
איך פונים לילדים שלו/שלה?
מבלים ביחד / בנפרד?
מתי מוצאים פנאי אחד לשני/ה?
איך שומרים על המרחב הזוגי המקודש, על ה"שלנו" ועל ה"אנחנו" כשיש כל כך הרבה שלך / שלי?
"החוויה הדיאלוגית" מאפשרת למידה של שפה חדשה, תקשורת מכבדת וכלים מעשיים המסייעים לצלוח אתגרים זוגיים בכל סוגי המשפחות השונות בעידן החדשני והדינמי בו אנו חיים.
נדרשת מלאכת מחשבת, על מנת לפרום בעדינות ובאיטיות נדרים ישנים וליצור יחדיו מירקם רחב, שיכיל את כל החלקים מחדש מבלי לרמוס את שהיה.
נכון שלא פשוט?